החמרה בתקן הבידוד התרמי מוציאה הרבה שחקנים קטנים אשר לא עומדים בתקינה.

התקן החדש והמחמיר מוציא הרבה יצרני בלוקי בטון ופומיס מהמגרש. חשוב לבחור בלוקי פומיס איכותיים ואשר עומדים בתקן המחמיר.

תקן 1045 הידוע כתקן לבידוד התרמי,  עבר בשנה האחרונה רוויזיה משמעותית שהחמירה את הקריטריונים והדרישות שלו והציבה את ענף הבנייה בפני אתגרים רבים. במאמר זה נתייחס למשמעות התקן באופן כללי.

באקלים הישראלי מתבזבזת אנרגיה רבה הן על קירור בקיץ הן על חימום בחורף. בידוד תרמי נכון תורם בשני המקרים: בקיץ הוא חוסם את החום הבא מן החוץ, ובחורף הוא כולא את החום שבתוך המבנה. בידוד תרמי נכון מפחית את הצורך במיזוג אוויר, ויוצר אקלים נוח בבית.

בתקופת החורף הטמפרטורה בתוך מעטפת הבניין לרוב גבוהה מזו שבחוץ. במקרה זה החום חומק מן המעטפת דרך פתחים (כגון חלונות) וגשרי קור, ומתחלף באוויר קר. החלק הפנימי של הבניין מתקרר בהתאם לטמפרטורה החיצונית. בתקופת הקיץ התופעה הפוכה: חום גבוה חודר פנימה. את עצמת חילופי החום בין החלק הפנימי של הבית לבין החוץ מגדירים שלושה גורמים עיקריים: הבדלי הטמפרטורה בין הפנים והחוץ, ההתנגדות התרמית של המעטפת החיצונית (קירות, חלונות, גגות), ושיעור החלפות האוויר.

רמת בידוד גבוהה אפשרית בכל שיטות הבנייה למיניהן: קונבנציונלית, טרומית, ברנוביץ', בנייה קלה באמצעות פלדה וכן הלאה. רמת הבידוד נקבעת בהתאם למרכיבי מעטפת הבניין.כדי לבנות מבנים חסכוניים אנרגטית יש לתכנן מעטפת מבודדת היטב.

עיקר מעבר החום, כ-30% עד 40% ממנו, נעשה דרך הקירות, ולכן, כדי למזער את התופעה יש בראש ובראשונה לבודד את הקירות ביעילות. מכיוון שבטון ובלוקים רגילים הם חומרי בנייה חסרי ערך תרמי, כדי להגיע לרמת בידוד נאותה יש להוסיף עליהם חומרי בידוד או להשתמש בבלוקים בעלי כושר בידוד הידועים כבלוקי פומיס בעלי בידוד גבוה.

תקן מחייב שעוסק בבידוד תרמי של בניינים – תקן ישראלי ת"י 1045.

מקור: תקן ישראלי ת"י 1045, מכון התקנים ישראלי.

"תקן זה קובע דרישות מינימליות לבידוד תרמי בבניינים לפי ייעודם. התקן קובע את התנגדות התרמית האופיינית המינימלית של אלמנטי מעטפת, את ההפסדים ליחידת שטח של דירות ואת מקדם רווח החום הסולארי המקסימלי של מערכת זיגוג.

בחלק התקן שעוסק בבידוד תרמי של בנייני משרדים , מוסדות חינוך, בתי מלון ובתי חולים בודקים גם ערכים של העברות התרמית הכולל השקילה של מבנים.

תקן נוסף שאינו מחייב הוא תקן ישראלי ת"י 5280 – אנרגיה בבניינים

מקור: תקן ישראלי ת"י 5280, מכון התקנים ישראלי.

"תקן זה הוא חלק מסדרת תקנים הקובעים דרישות לתפקוד האנרגטי של בניינים.

תקן זה נועד לקבוע את הרמה המחייבת של התפקוד האנרגטי הנדרשת מבניינים בישראל בכל הנוגע לתכנון של חלקי הבניין והמעטפת של יחידות התכנון בבניין, להצללה על מערכות הזיגוג, לתכונות מערכות הזיגוג, לאיטום המעטפת ומערכות הזיגוג לאוויר, וכן את הכללים להבטחת אוורור טבעי למטרות חיסכון באנרגייה."

בידוד בהתאם לאזורי אקלים

התקן מחלק את המדינה ל -4  אזורי אקלים ומציב בפנינו דרישות לבידוד של אלמנטים שונים כגון קירות חוץ, תקרות וכדומה. זאת בהתאם למשקלו של הקיר ולאזור בו ממוקם הפרויקט.

אזורי האקלים נעים מאזור א', רצועה צרה במישור החוף, ועד לאזור ד', הערבה, העמקים וכדומה – שם הדרישות הן המחמירות ביותר.

לסיכום:

בידוד זה לא רק מושג! בחירת בלוקים מבודדים איכותיים לבית יקבעו בעתיד את תצרוכת החשמל בבית, את שינויי הטמפרטורות בעונות השנה וכמובן את איכות חייכם.

על כן אנחנו פה!

חברת טרמודן הינה חברה יצרנית למוצרי בנייה מתועשים, ירוקים ובעלי תווי תקן מחמירים. כתחליף לאבן כורכרית טבעית אשר בתהליך כרייתה מהקרקע פוגעת בסביבה, בחי ובצומח אנו מייצרים אבן אשר בתהליך מודרני ומתועש מייצרים אבן מלאכותית מחול כורכרי אשר נחפר מהקרקע באזורים מסוימים בארץ כאשר מבצעים חפירות לבניית בניינים, כבישים וכו', אנו לוקחים מוצר זה אחרי תהליך סינון וממחזרים אותו לאבן אשר מחליפה את אבן הכורכר הטבעית, אחידה בגווניה, מגיעה בכל מיני מידות, ואף מוטמעת בבלוקים דקורטיביים לשימוש בחומות, גנים ציבוריים, שטחים ציבוריים ובתים פרטיים. אבן הכורכר המתועשת בשמה חיפוי כורכר החליפה בעשורים החרונים את האבן הטבעית ומלווה אותנו כמעט בכל שכונה, כביש, ומחלפים בכל רחבי הארץ. זו דוגמה מצוינת לפיתוח מוצר ירוק, ממוחזר ושמירה על איכות הסביבה. טרמודן רואה בערך הקיימות כערך עליון המלווה אותנו בכל מוצרינו. טרמודן בונה את העתיד!

 טכנולוגיית הייצור

הבלוקים בתחילה יוצרו בידיים ע"י הכנת תערובת בטון ושפיכתה אל תוך תבניות עץ המותאמות לתת את תצורת הבלוק. בלוקים אלו היו בעלי מידות שונות בגובהם וברוחבם ולכן היקשו מאוד על העבודה עימם, מאחר והיו גורמים לסטיות קיצוניות במידות הקיר וכמו כן בלוקים אלו היו מיושנים ופגומים לרוב. המידות ומשקל הבלוקים היו שונים בין בלוק לבלוק עקב היצור הלא סדיר שלהם ושימוש שונה  הן בתערובת עצמה והן בכמות המים שמוסיפים הקובעת לרוב את צפיפות הבלוק וחוזקו הסופי. קצב ההכנה של בלוקים מיושנים אלו היה נמוך ביותר וכן דרש הרבה עבודת ידיים, זמן המתנה ארוך ליבוש הבלוק ואף היה צורך לשמור על רמת ספיגות המים שבו בכדי שהתערובת של הבלוק לא "תישרף" בשמש ותגרום לבלוק להיסדק (ייבוש לא נכון של הבלוק בשמש ללא כמות מים מתאימה תגרום לבלוק להיסדק), מצב זה של סדיקה יכול לפעמים להופיע תוך זמן קצר ולעתים כעבור חודשים עד שנים כנגזרת לשינויי מזג האוויר, כפי שקרה ביובש האחרון בארץ, בבלוקים הלבנים למינהם אשר נסדקו בתופעה רחבץ היקף.

הבלוקים ה"מתקדמים" יותר בעבר וחלק מהמפעלים גם כיום מייצרים במכונות "מטילות" בצורה פשוטה ולא כול כך מדויקת, מכונה לייצור בלוקים המייצרת בלוקים בשיטת ההטלה –  היא מכונה הידראולית חשמלית לייצור בלוקים ובריקס, הפועלת בשיטת ההטלה מכונה זאת כמובן יותר מתקדמת מהעבודה הידנית הקדומה ועובדת על פי עקרון מאוד פשוט. המכונה מייצרת את הבלוקים על משטח בטון כאשר החומר ליציקה הינו על פי תערובת ידנית שנכנסת למכונה מלמעלה אל תוך המשפך, המכונה המטילה רוטטת כל הזמן ובכך מכניסה את החומר המעורבב לתוך תבנית המחוברת אליה מלמטה. בתהליך היצור עצמו החומר שנישפך אל התבנית מקבל רטט קל וכך הוא פחות או יותר נדחס ולאחר מספר דקות התבנית והמכונה עצמה מתרוממת וממשיכה הלאה. במכונה מטילה זאת לאחר כל הטלה היה צורך להסיע אל הנקודה הבאה. בלוקים אלו שהתקבלו היו במידה רבה טובים יותר מהבלוקים שהתקבלו מהיציקות הידניות אך לא הגיעו לרמה של הבלוקים כיום. התערובת שהוכנסה אל המכונה המטילה לא הייתה אחידה ומדויקת ולכן הייתה מאוד תלויה בכמות המלט והאגרגטים שהחליט מפעיל המכונה להכניס. לאחר גמר היצור במכונה המטילה היו הבלוקים פרוסים על ריצפת הבטון שלא בהכרח הייתה ישרה ומדויקת מראש ולכן גרמה גם היא לסטיות במידות הבלוקים, דבר שהקשה על הבניה איתם וגרם לקירות עקומים. נקודה נוספת שחשוב ביותר להתייחס אליה היא שוב האשפרה של הבלוקים, גם בלוקים אלו היו נתונים לחסדיהם של המייצרים אותם ולכמות המים בהם השקו אותם לאחר היצור כדי שלא יסדקו בעת או לאחר הבניה עימם. לבלוקים אלו של המכונות המטילות ישנו צורך בעבודת ידיים באיסוף הבלוקים וסידורם על גבי המשטחים לאריזה. בנוסף ישנו צורך במשטחי בטון רבים כדי ליצר כמויות ולכן מצריכה שטח רב לעבודה. לסיכומו של רעיון הבלוקים מהמכונה המטילה חשופים לנזקי מזג האוויר ,הן מנזקי גשם ומים, והן מנזקי חום אשר גורמים ל בטון שבהם להיסדק.

במהלך השנים התפתח השוק ונהפך ליותר ויותר אוטומטי. כיום המפעלים המובילים בנויים במערך אוטומטי לחלוטין ללא מגע יד אדם. היצור הפך למחושב יותר ומהיר יותר, כאשר מפעלים עובדים סביב השעון ביצור בלוקים תוך כדי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות המבטיחות את איכות המוצר הטוב ביותר תוך כדי בקרת יצור גבוהה.

תהליך יצור הבלוק כיום עובד בצורה הבאה:
החומרים- אגרגטים מגיעים מהמחצבות אל המפעל, מפעל ממוצע משתמש בשלושה סוגים שונים של אגרגטים בעלי גדלים ותכונות שונות בכדי ליצור את התערובת המתאימה לבלוק, חלוקה זאת של תערובת חשובה מאוד לדיוק הבלוק ומידותיו. העיקרון כאן עומד בכך שישנם אגרי גטים בגדלים שונים אשר גורמים לסגירה טובה יותר של החללים בבלוק ובכך הבלוק מקבל מראה קבוע מלא ,חלק יותר וחזק יותר. בניית התערובת במינון חומר מדויק שכזה גורמת לכך שהבלוק יחזיק וישמור על תצורתו בזמן ההכנה ולא יקרוס או ייסדק. התערובת מאוד מדויקת ומתוחכמת, האגרגטים המוכנסים לתערובת לפי משקל ומידה, איתם מערבבים את הצמנט והמים כדי לקבל את התערובת הסופית. התערובת המוכנה מוכנסת לתבנית היצור במידה הרצויה, ונכבשת על ידי המכונה בעזרת ויברטורים רבי עוצמה הלוחצים את בלוק משני צדדיו (עליון ותחתון). תהליך זה של הכבישה (לחיצה) אורך כיום כ- 6 שניות בממוצע, ומביא לכך שהבלוק מקבל את רמת הדחיסות והחוזק הגבוהה ביותר אליה הוא יכול להגיע ,והבלוק מתייצב על המידה המדויקת בה הוא יגיע אל הלקוח. לאחר כבישה מסיבית זאת הבלוק הופך להיות חזק מספיק כדי  לעבור אל החלק הבא בתהליך היצור שהוא תאי האשפרה.

 תאי האשפרה אלו תאים קיטור (אדי מים), אשר אליהם מוכנסים הבלוקים הטריים ונסגרים בתוכם למספר שעות. בתאים מקבלים הבלוקים את הקיטור או אדי המים ,תהליך זה גורם לזירוז תהליך ה-"צמנטציה" ,שבו הצמנט (מלט) שבתוך התערובת מתחזק ומחזק את הבלוק כולו. כאן בעצם המים עם החום במידה מאוד מדויקת גורם למלט שנמצא בתוך הבלוק לנצל את מלוא כושר ההדבקה שלו ולחבר את כל האגריגטים השונים בתוכו יחדיו לתוך מקשה אחת מדויקת וחזקה.

 הבלוק המוכן יוצא מתאי האשפרה אל האריזה, שנעשית גם היא כיום במפעלים המתקדמים ביותר ללא מגע יד אדם. בתהליך האריזה מסודרים הבלוקים על משטחי עץ מתאימים בכדי שיהיה ניתן לשנע אותם לאזור האריזה והעמסה . בתהליך האריזה ישנה לרוב בקרת יצור ש נערכת במפעלים המתקדמים יותר שמחזיקים במלוא התקנים (כמו בארה"ב ואירופה), כאשר התקן מחייב לבדוק כל יצור את טייב הבלוק. התקן מחייב לתת לבלוק להתייבש 28 יום, כדי שיגיע אל החוזק המקסימאלי שלו. במפעלים המתקדמים ביותר ניתן כיום לשלוח את הבלוקים כבר לאחר האשפרה אל הלקוח כי הם מגיעים בעזרת תהליך מבוקר זה אל החוזק הסופי שלהם. במפעלים הפחות מתקדמים שאינם בעלי מערכת אשפרה מתקדמת אינם נוהגים לרוב לשמור על הבלוקים  28 יום נוספים עד שיגיעו לחוזקם הסופי כפי שדורש התקן. בלוקים אלו שלא עברו אשפרה מדויקת ותקנית הם אלו שגורמים לרוב לסדיקות ונפילות הטייח בבתים, על כן מאוד חשוב לדעת היכן לרכוש את הבלוק וכמו כן לדעת מי המפעלים המקפידים על כך ועובדים על פי התקינה (ניתן לבדוק זאת על פי תעודות תקן + איזו ISO ,שיש למפעל).

הבלוקים המתקדמים אם כן שמיוצרים במיכון המתקדם של ימינו הינם מדויקים יותר וחזקים יותר מהבלוקים שיוצרו בעבר, אך גם כאן יש לדעת את מקורם ואת שיטת היצור בפועל של הבלוקים.
הבלוקים המסודרים על משטח העמסה יוצאים אל הלקוח על גבי משאיות עם מנוף,דבר זה הכרחי בכדי לאפשר את פריקת הסחורה הכבדה בשטח. (משקל של משטח ממוצע נע סביב 1,200 ק"ג) .

ממכלול התיאור הנ"ל ניתן להבין כי מאוד חשוב תהליך היצור של הבלוק בכדי לקבל מוצר מוגמר תקין וחזק. ההמלצה היא כמו תמיד לא להתפתות אל המחיר הנמוך יותר כי הוא בד"כ בא בעקבות סחורה נחותה יותר שאינה עוברת תהליך בקרה ותקינה מהימנה. ישנם מפעלים רבים שעובדים ללא תקן וללא פיקוח והתוצאה לא תמיד נראית במיידי כדוגמת בלוקים עקומים או לא מדויקים אלא כעבור מספר ימים או חודשים מופיעים הסדקים על קירות הבית כתוצאה של רכישת מוצר שלא עבר בדיקה והשגחה. בנוסף בלוקים שמיוצרים ללא השגה ובקרה מתאימה גורמים לנזקים אצל החשמלאים בבית ,כלומר כאשר בא החשמלאי להתקין נקודה בקיר הוא חוצב בבלוק והבלוק פשוט מתפורר ונשבר. במצב זה לא רק שלא ניתן להרכיב את נקודת החשמל אלא צריך להביא בנאי שיסדר מחדש את הקיר.

ברכישה של בלוק יש לקנות ממקום אמין ממפעל מאושר שנושא תקנים ישראלים ועדיף ISO בינלאומי המקנה לו אישור שעומד בתקני בדיקה מחמירים ביותר.